הפקות חינה

מימונה

אין מימונה שהייתי בה ולא שאלו אז לשם מה זה בעצם מימונה?

אז כולנו מכירים את הבדיחות הידועות, אחת מהן שהאבא המרוקאי תמיד היה אומר, את מיומונה על זה, ואת מיומנה על זה, וכך בעצם נוצר השם, אז כמובן שזו בדיחה, המימונה נועדה על פי דעת רבים, ראשית לשמח ולשמוח, אבל בעיקר להמחיש את המעבר מהמצה ללחם ולהמחיש את השפע והשמחה, ובעיקר לפתוח את הבתים לכל מי שרוצה ואוהב לעשות שמח.

לימים המימונה הפכה למסורת ולסמל להילולה מרוקאית, רק שהיום כמובן כמעט אין אדם מכל עדה שהיא לא מעורב במסיבת המימונה.

מימונה מסורתית

במוצאי חג הפסח נוהגים יוצאי ארצות צפון אפריקה לחגוג את המימונה. משום ההבדלים במנהגים השונים הקפידו בני עדות אלה לא לאכול זה אצל זה במהלך חג הפסח. לכן, מיד בצאת החג נהגו, יוצאי צפון אפריקה, להזמין ולארח זה את זה כדי שחלילה לא יחשבו שמא נמנעו מלאכול אשי אצל רעהו משום טינה או שנאה. מימונה הוא חג עממי שמקורו במאה ה- 18 ושמו נגזר ממקורות שונים. יש הטוענים שהשם מימונה נלקח משמו של אבי הרמב"ם, הרב מימון בן יוסף שנפטר בצאת חג הפסח. אחרים סוברים שהשם מימונה נגזר מהמילה "מימון" הערבית ואשר משמעותה היא מזל, ולכן הם מאמינים כי חגיגת מימונה מביאה עימה פרנסה ושידוכים. לעומתם, טוענים אחרים כי מימונה הוא מעין סילוף של המילה אמונה וכי בהתאם למסורת מסמל החג גאולה.

חגיגות מימונה כבר מזמן אינן נחלתן הבלעדית של יוצאי צפון אפריקה, ובשנים האחרונות הפכה מימונה לחגיגה פוליטית אשר במהלכה נוהגים פוליטיקאים, שרים וראשי ממשלות להתארח בבתי החוגגים.

במהלך מימונה מסורתית נוהגים בעלי הבית להשאיר את הדלת פתוחה כדי שכל מי שמעוניין להתארח ירגיש נוח להיכנס ולסעוד את ליבו. כדי להעשיר את אווירת החג והשפע נמשכת כל מימונה עד עלות השחר והחוגגים, ובעיקר יוצאי מרוקו המתגוררים בישובים בהם מרבית האוכלוסייה היא מרוקאית, נוהגים לבקר זה את זה במהלך הערב כולו.

בעת קבלת פני האורחים, נוהגים בעלי הבית לברך את הבאים בברכה המרוקנית הידועה "תרבחו ותסעדו", שמשמעותה תרוויחו ותצליחו.

בעלי הבית החוגגים מימונה לובשים תלבושות אותנטיות, כאשר הגברים לובשים ג'לביה וחובשים תרבוש, והנשים עוטות לגופן שמלת כפתן מרוקנית המסורתית. בכל מימונה מקשטים בעלי הבית את השולחנות במפות צחורות המסמלות טוהר ובשיבולים, פרחים ועלי נענע המסמלים שפע, צמיחה, התחדשות ושגשוג.

השולחנות עמוסי כל טוב, מקבלים את פני האורחים המתכבדים במיטב המאכלים והמגדנות המסורתיים והמענגים, האופייניים לעדה המרוקנית, ונהנים מחוויה גסטרונומית מיוחדת במינה. ככל ששולחנות המימונה מציעים מגוון עשיר יותר של מעדנים, כך הם מעידים על כישוריהן, מיומנותן ויכולותיהן הקולינאריות של בנות המשפחה המארחת.

שולחן מימונה מסורתי מאופיין ברובו במיני מאפה ומגדנות מתוקים המבטאים את האמונה והשאיפה להמתיק את חיי החוגגים.

מאכלי מימונה כוללים מבחר ריבות וקונפיטורות ביתיות, ושפע של עוגיות מרוקאיות אותנטיות, עליהם עמלו בעלת הבית ובנות משפחתה במהלך הפסח. מסיבה זו מכילים מעדני מימונה מרכיבים כשרים לפסח בלבד, שאינם מבוססים על קמח, ועשויים בעיקר מסוכר, תמרים, אגוזים, שקדים ובוטנים.

כמו כן, במהלך כל מימונה מגישים את המופלטה, המאכל המסורתי, האופייני לבני העדה המרוקנית. מופלטה היא חביתית דקה המורכבת מקמח ושמרים ומוגשת לאורחים כמאכל החמץ הראשון בתום חג הפסח.

לכן, זה המאכל היחיד שבעלת הבית מכינה עם צאת החג, זמן קצר לפני הגשתו, ונהוג להגישו עם דבש, ריבה ביתית וחמאה כביטוי לשפע ופריון.