טקסי חינה
טקסי חינה מושלמים הכוללים את כל האלמנטים של החגיגה המסורתית כוללים גם אווירה אותנטית מושלמת, שמחה, צבעונית ועליזה. טקסי חינה מסמלים התחלה חדשה, מתוקה ומבורכת עם איחולי הצלחה, ברכה ופריון לבני הזוג הצעיר.
הם מהווים את יריית הפתיחה לחגיגות הנישואים העומדים בפתח.
בטקסי חינה מורחים על כפות הידיים חומר המופק מעלי צמח החינה בצבע אדום כתום בצורה עגולה המסמלת שפע וברכה לאורך כל החיים, כאיחול לבבי וכסמל העובר מדור לדור בעיקר בקרב יוצאי עמי המזרח התיכון, צפון אפריקה והודו.
יחד עם זאת רבים שלא מקרב יוצאי עדות אלה מחליטים לא לוותר על החגיגה הססגונית המהווה סיבה למסיבה וחוגגים כמיטב המסורת חינה מרגשת ואותנטית באמצעות מפיקת חינות המספקת את כל הדרוש לאירוע מוצלח ובלתי נשכח לעיתים אף יותר מהחתונה עצמה.
טקסי חינה על פי המסורת
לפי המסורת המרוקאית נהוג לערוך טקסי חינות ביום שלפני החתונה. טרם התחלת טקס החינה נהוג שהנשים והחברות של הכלה מלוות אותה לטבול במקווה.
ליווי הכלה למקווה נעשה כאמור על ידי הנשים במשפחה לצד שירים וריקודים לפי הנוהג המקובל בעדה המרוקאית. כאשר הנשים ממתינות לכלה הטובלת במקווה הן מציעות לכלל המשתתפים בטקס מגוון עשיר של עוגיות וממתקים מרוקאים שבאים לסמל למעשה את המתיקות שהן מאחלות לזוג הצעיר בחייהם המשותפים יחד.
אודות מנהגי הטקס
לאחר הטבילה במקווה הנשים מלוות את הכלה לטקס החינה הנערך באוהל מרוקאי לפי מיטב המסורת. הלבוש של הנשים כולל תלבושות מרוקאיות וכפתאנים בשלל צבעים ססגוניים עם כסף וזהב, ואילו הכלה עצמה לבושה במה שנהוג לכנות "השמלה הגדולה" או בכפתאן לבן וכלתי.
האוהל המרוקאי בו נהוג לערוך טקסי חינות נבנה במיוחד לשם כך מחוץ לבית של הורי הכלה, אשר הם אלו האחראיים על ארגון הטקס והחגיגה הגדולה כאות וסמל להעברת ביתם לבית החדש של החתן.
תלבושות על פי מסורת החינה
חינות מסמלות בין השאר גם את המעבר מחיי רווקות לחיי הנישואין הן עבור הכלה והן עבור החתן. טקסים אלו נערכים תמיד לצלילי מוזיקה מרוקאית מסורתית עם פיוטים וסלסולים רבים. בדרך כלל נוהגים בני המשפחה והחברים בטקסי החינה לברך את הזוג הצעיר בשירים מיוחדים ומרוקאיים המותאמים לטקסים אלו וכמובן לחתן והכלה שנישאים.
התלבושות שנהוג ללבוש בטקסי חינה כוללות בגדים מרוקאיים מסורתיים המיועדים לחתן ולכלה וכלל המוזמנים והאורחים כמו למשל ג'אלאבות, כפתאנים, כתרים,טרבושים ועוד..
סוף הטקס והסעודה הגדולה
במהלך חינות נהוג להניח קערה גדולה ובתוכה מטבעות כסף המסמלות שפע וברכה, סוכריות דרז'ה המסמלות מתיקות ונרות כסמל לאור שיאיר את חייהם המשותפים של בני הזוג. את החינה עצמה מורחים על כפות הידיים של החתן והכלה בצורה עגולה המזכירה מטבע כאות לשלמות ובחלק מהמגזרים נהוג למרוח את החינה על צווארם של החתן והכלה לברכה, מזל, סגולה ופריון.
בסוף הטקס, ההורים של הכלה מזמינים את כלל המשתתפים לסעודה גדולה בביתם הכוללת מאכלים מרוקאיים מסורתיים כמו קוסקוס, טנזיה וחריימה.